תוספות על יבמות כ׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על יבמות כ׳ ע״ב:א׳ תוספות על יבמות כ׳ ע״ב:ז׳ »

4 מֵתִיב רָבָא: פְּצוּעַ דַּכָּא, וּכְרוּת שׇׁפְכָה, סְרִיס אָדָם, וְהַזָּקֵן — אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין. כֵּיצַד? מֵתוּ, וְלָהֶם אַחִים וְלָהֶם נָשִׁים, וְעָמְדוּ אַחִין וְעָשׂוּ מַאֲמָר בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וְנָתְנוּ גֵּט, וְחָלְצוּ — מַה שֶּׁעָשׂוּ עָשׂוּ. וְאִם בָּעֲלוּ — קָנוּ.

פירוש תוספות על יבמות כ׳ ב:ד׳

4 פצוע דכא וכרות שפכה וסריס אדם - פירוש סריס אדם לאפוקי בידי שמים שלא היה להם שעת הכושר:

5 אם בעלו קנו - ה"ה דלכתחילה נמי שרי כדמוכח לקמן אלא איידי דנקט בסיפא לשון דיעבד נקט נמי ברישא לשון דיעבד:

« תוספות על יבמות כ׳ ע״ב:א׳ תוספות על יבמות כ׳ ע״ב:ז׳ »